בתחילת שנת 2010 החלה הרפורמה במיסוי הרכבים הצמודים ממקום העבודה, כשבמסגרת אותו שינוי חלה גם רפורמה בשוק הליסינג. השיטה הישנה שפעלה מפנה את מקומה, כשבאמצעותה המעסיק היה משלם לעובד תוספת משכורת שהייתה מצטרפת לברוטו של העובד ואילו העובד היה משלם את המס מתוך הברוטו, מה שלא היה משפיע לו על ההכנסה נטו. המעסיק היה מקבל החזרי מס תוך מתן הטבה לעובד וכולם היו מרוויחים מהעסקה. מאז 2010, נכנסה לתוקף שיטת חישוב לינארית המותאמת למחיר המחירון של הרכב.
בתחילת שנת 2010 החלה הרפורמה במיסוי הרכבים הצמודים ממקום העבודה
רכב צמוד הוא הטבה
בכל מקרה, כשעובד מקבל רכב צמוד ממקום העבודה, זה מכונה "הטבה" , משום שהשימוש אינו מתמצה בנסיעה לעבודה וממנה. השימושים מתפרשים גם למישור האישי לאחר שעות העבודה ובסופי השבוע והחגים. מי ששוכר את הרכב הזה משלם מדי חודש תשלום קבוע עם כל יתרונות שהליסינג התפעולי מציע. העובד יקבל תוספת הכנסה במשכורת ע"ש שווי שימוש.
כשעובד מקבל רכב צמוד ממקום העבודה, זה מכונה "הטבה"
מה ההבדלים בין השיטה החדשה לישנה?
כדי להבין האם לקחת ליסינג גם לאחר הרפורמה בשוק הרכב או לא, חשוב להבין מה ההבדלים בין השיטות. עד 2010 היה נהוג לחלק את הרכבים לשבע קבוצות מחירים, כשלכל מכונית מחיר אחיד וקבוע. בשנה הבאה החישוב יהיה מדורג ורציף יותר, כששווי השימוש יקבע באופן גמיש יותר, על פי ערכו של הרכב.
העלויות והמחירים
רשות המיסים מפרסמת מדי שנה טבלת מחירים כאשר היא משווה את שווי השימוש בדגמי הרכב השכיחים יותר ובשתי שיטות המיסוי. ניתן לומר שמכל הרכבים בקבוצת רישוי 1 שווי השימוש ירד על פי השיטה החדשה, ובכלי הרכב היקרים שבקבוצה 7 שווי השימוש עולה על פי המחירים המאמירים.