ליסינג (באנגלית Lease = להכחיר) בעברית צחה משמעו "שכר מכר". ההגדרה הרחבה למושג מספרת כי הליסינג היא מגוון של פתרונות מימון לרכבים, כך שהלקוח יוכל לרכוש אותם או לשכור אותם. ישנן שתי שיטות ליסינג עיקריות: ליסינג מימוני ו
ליסינג תפעולי, ובשתיהן הרכבים עומדים לרשות הלקוח גם לתקופה ארוכה (של חודשים), ובהתאם לתשלום חודשי קבוע. כך, שכירת הרכב תחסוך למעשה מהקונה לא רק רכישה של רכב או השכרתו, אלא גם את דמי הביטוח עליו (בליסינג תפעולי בדרך כלל), או את ערכו המלא – אם שוכרים את הרכב לתקופה ארוכה עם אופציה למימוש רכישה.
ליסינג תפעולי הוא מה שמקובל בדרך כלל בחברות (נקרא גם "ליסינג לחברות"), וזה אומר שהרכב מושכר במחיר אחיד בכל חודש, כשבתוך כך כלול המחיר של הציוד, הביטוח, התיקונים שלו במוסך, הטיפולים התקופתיים, של הלקיחה שלו לטסט והתשלום על הרישוי שלו, שטיפה לרכב (יש שירות שלוקחים את הרכב מאיפה שנמצאים, שוטפים ומחזירים חזרה). הכול כלול בתוך השכירות הזו והאחריות היא של חברת הליסינג.
שיטת ליסינג מימוני
ב
ליסינג מימוני מדובר על הלוואה של חברת הליסינג לשוכר לצורך רכישת הרכב אותו הוא שוכר. חוזה ההשכרה ארוך טווח (בין 36 ל- 60 חודשים), כשהתשלום החודשי על הרכב מבטא רק את ההשכרה עצמה, ואילו כל השאר באחריות הלקוח (הביטוח, הטיפולים, הטסט – כאילו היה זה רכבו שלו). הדובדבן – ניתן לבחור אם לרכוש את הרכב בתוספת תשלום מסוים שקבוע מראש בתום תקופת החוזה, או להחליף חוזה.
היתרון שבפתרון
כך או כך, ניתן כאן פתרון ממשי לצורך של הלקוח – הוא לא משלם על רכב חדש – אלא בתשלומים וגם אלו לא הופכים את המחיר למלא רק אם יממש אותו בתום החוזה וירכוש את הרכב, בעוד כלי ה
רכב שקיבל הוא חדש.