השיטה נולדה עקב ביקוש מצד חברות גדולות אשר רצו לספר לעובדיהם רכבים למטרות שונות, אולם לא רצו לבצע הוצאה גדולה וחד פעמית, מכיוון שהדרך בה חברות פועלות היא כזו בה הכסף זורם תמיד וכמעט ולעולם אינו עומד ונאגר. שיטת הליסינג הציעה פתרון לאותן החברות בכך שהיא השכירה להם רכבים תמורת תשלום ראשוני לתקופה ממושכת ושלאחריה יכלו החברות לקנות את הרכב תמורה לסכום שנשאר משוויו הכללי של הרכב.
לוקחים את שווי הרכב הנוכחי ומורידים ממנו את עלותו בעוד 3 שנים
ליסינג מימוני
עם התפתחות ענף הליסינג נולדו סוגי ליסינג שונים כאשר בכללי הם מתחלקים לשתיים: ליסינג תפעולי וליסינג מימוני. בגדול, ליסינג מימוני מציע רכב בתמורה לסכום התחלתי פלוס תשלום חודשי, לרוב 3 שנים, כאשר בתום תקופת ההחכרה יכול לבחור הלקוח בין אם לקנות את הרכב על ידי תוספת תשלום או שדרוג לרכב חדש על תוספת ההפרש.
עם התפתחות ענף הליסינג נולדו סוגי ליסינג שונים כאשר בכללי הם מתחלקים לשתיים
ליסינג תפעולי
סוג אחר של ליסינג הוא הליסינג התפעולי. ליסינג תפעולי דומה מאוד לליסינג מימוני בכך שהוא מציע ללקוח רכב חדש לחכירה לתקופת זמן מוגדרת מראש, על ידי תשלום ראשוני ואז תשלום חודשי. תשלום חודשי זה גבוה יותר מאשר זה שבליסינג מימוני, מכיוון שהוא מציע יותר מהרכב עצמו לשוכר. בליסינג תפעולי יקבל הלקוח גם ביטוח לרכב, הטבות שונות כגון הנחה במוסכים אשר עובדים עם חברת הליסינג, שירותי גרירה ועוד.
מחשבוני ליסינג
אז איך בעצם מתמחרים את הליסינג? החשבון הוא פשוט, לוקחים את שווי הרכב הנוכחי ומורידים ממנו את התשלום הראשוני והאחרון ופורסים על פני 3 שנים(בהנחה כי תקופת ההחכרה תהיה 3 שנים). על פי עלות עתידית מתחילים לתמחר את מהלך הדברים (ניתן לראות כי כאן חברות הליסינג מושיטות יד ללקוח), תשלום ראשוני יתשנה בין רכב לרכב ומחברה לחברה אך לרוב הוא עומד על כ-20% משווי הרכב. לאחר מכן קובעים את גובה הליסינג בהתאם לרצונו של הלקוח ולבסוף משלמים את מה שנותר.