השימוש ברכבים שמסופקים לעובדים באמצעות ליסינג תפעולי לעסקיים, עלה באופן הדרגתי, ונגע בכל דירוג הרכבים לקבוצות. המטרה לשינוי הזה הייתה למעשה השוואה של נטל המס שמוטל על העובדים במדינה. עד לרפורמה, ההטבה שקיבלו העובדים לא הייתה מיוצגת כלל במס על פי עלותה האמיתית. בעבר – רכב הליסינג שהועמד לרשות העובד היה מגולם לו בתוך ההכנסה, אולם המס ששולם בעבורו היה קטן יותר ממה שהיה צריך לשלם (שילם רק על שווי השימוש), אפילו שהעובד קיבל הטבה לא רק על המכונית שקיבל אלא גם על הדלק שמילא ברכב.
רכב הליסינג שהועמד לרשות העובד היה מגולם לו בתוך ההכנסה
השינוי שחל במדיניות המס
באותו שלב של הרפורמה בשוק הליסינג ששילב מהלך בקרב חברות ליסינג שונות בארץ, התרחש במקביל שינוי באחוז המע"מ – הוא ירד ב- 1% והפך להיות 15.5%. מסי הקניה על רכבים הופחתו גם הם בנוסף ב- 5%, וכן שערי הין והדולר ספגו פיחות לעומת השקל. התמונה שהייתה אמורה להצטייר מצבעים אלו הייתה אמורה להפחית את עלות המחירים לעסקאות ליסינג, מה שהתברר בסופו של דבר כהנחה מופרכת.
בארץ, התרחש במקביל שינוי באחוז המע"מ הוא ירד ב 1% והפך להיות 15.5%.
מה אמורה להיות הרפורמה הבאה?
על פי רשות המיסים ומשרד האוצר נשמעות כוונות לחישוב שונה של הפחת שמותר בניכוי לאותן חברות ליסינג בארץ – בגין צי המכוניות שברשותן. כשמגדירים את הרכבים כרכבי השכרה , משיגים עלות מופחתת לרכב עד כ- 30%. במקביל, הרוויחו ממכירת הרכב המשומש רווח מלא ובכך עטו מגן מס. שינוי בהתייחסות לרכב כרווח הון על ידי חברת הליסינג ולא כרכב רגיל ישנה את פני התמונה.
ומה בעתיד?
השינויים הצפויים בשוק המחירים והעלויות בחברות הליסינג כנראה באים לשרת קבוצות שונות של שוק הרכבים שאינן מעוניינות בתחרות מול חברות הליסינג שהולכות ומתחזקות מולן. בשורה התחתונה, רוכשי המכוניות לא יהנו משינויים אלו, אלא אם יתווסף שינוי נוסף משוואה.