בתחילת המילניום ניתן היה למצוא משרות בהיי טק – ביוטכנולוגיה, אלקטרוניקה ומחשוב אשר כולן נהנו ממשכורות גבוהות מאוד ביחד לכלכלה העולמית כולה, ובפרט בישראל. קמו המון חברות יזמות אשר נמכרו באקזיטי ענק ברווחים של מיליוני שקלים. כבר מאז, ניתן היה למצוא התפתחות מסוימת בתחום הליסינג, כאשר במקום לרכוש רכבים כדי שיהפכו לנכס חברה, חברות החלו להעדיף פשוט ליסינג משתלם לחברות, מה שגם התאים לחוזים הקצרים יותר של אנשי ההייטק מצד אחד, וגם לעובדים ותיקים יותר שעובדים בחברות ובארגונים שונים.
במקום לרכוש רכבים כדי שיהפכו לנכס חברה, חברות החלו להעדיף פשוט ליסינג משתלם לחברות
מה מציעים כיום בשיטת הליסינג?
אם בשיטת ליסינג כפי שהיא כיום חברת הליסינג היא בעלת הרכבים להחכרה והיא מעמידה אותם לרשות הארגונים והחברות השונות. אלו עושות שימוש ברכב בכך שהן מעבירות אותו הלאה לעובדים על פי ההזמנה, העובדים נהנים מההטבה, אולם אמורים בהתאם לשיטת המיסוי החדשה לשלם מכיסם (ממשכורת הברוטו) את המס.
העובדים יכולים לבחור את הרכב לפי האפשרות להחזיר את ההחזרים למחיר השכרתו
איך מחזיקים את הרכב לאורך תקופה כה ארוכה?
למרות שמדובר כאן על השכרת רכבים לתקופה ארוכה, הרי שהעובדים יכולים לבחור את הרכב לפי האפשרות להחזיר את ההחזרים למחיר השכרתו לאורך התקופה השלמה. ישנן שתי עסקאות ליסינג – מימוני ותפעולי. בסוג הראשון ניתנת האפשרות לחוכר לרכוש את הרכב עם סיום העסקה, תוך שמחירו יתקזז עם מה ששולם כבר לחברת הליסינג, מה שמתפרש כעסקת קניית רכב בתשלומים.
סיווג העסקה – מכר או שכירות?
בפרשה שנתגלגלה וקרתה, בית המשפט נדרש להכריע בסוגית ההגדרה של עסקת ליסינג – האם היא עסקת מכר או השכרה. התשובה היא שאם ישנו בחוזה סעיף שאומר כי המשכיר או המחכיר יכול שלא להסכים לקבל את הרכב, ואז למעשה יוותר אצל השוכר רכב יד שנייה מליסינג.