כולנו שואפים לרכוש רכב חדש – אין לו עוד בעיות כביכול, הוא באחריות, יש לו ריח של חדש מהניילונים והוא מרשים ועדכני. מצד שני, יש חסרונות – לרכב חדש יש מיסים לשלם, והערך של הרכב ממילא צונח פלאים משנה לשנה. אז למה לא לקנות רכב יד שניה שהוא עדיין באחריות? כך או כך, תמיד רכב שהיה בבעלות קודמת של חברה או
מאדם פרטי מעורר חשדנות וחשוב מאוד להגיע לעמק השווה – מה הבעיות הנראות של הרכב, ומה הסיבה שבגללה מוכרים את הרכב.
רכב יד שניה מפרטי
למרות ששוק המכירות מכוניות הפרטיות עדיין תוסס וגועש מדי יום, לכל רכב יש סיבה אחרת לכך שמוכרים אותו. האחד – עושה בעיות, השני – נמכר כי הוא רכב שני ומיותר במשפחה או שהרכב כבר בן 4 ומעוניינים לרכוש אחד חדש. כך או כך, לא ניתן "לעלות" על בעיה מכאנית ללא נסיעה ברכב ובדיקה מקיפה במוסך. העניין הוא שסכום בדיקה ממוצע עולה כיום בסביבות 500 ₪, לכן לא עושים אותה לכל רכב שרואים.
רכב יד שניה מליסינג
היתרון ברכב שהוא יד שניה מליסינג, זה שהוא תחת אחריות החברה המוכרת אותו – בדרך כלל לשנה או לשנתיים (גיר ומנוע), ואין צורך עקרוני בבדיקה – משום שהרכב מתוחזק ועבר שיפורים עוד לפני שהועמד למכירה. בכל זאת, חשוב לעמוד על אנקדוטות קטנות: "תיקוני פחחות וצבע" יכולים לרמוז שצבעו את כל הרכב או שהרכב עבר תאונה וטופל.
איך יודעים מי הבעלים?
ברישיון הרכב של רכב חכור בחברת ליסינג יהיה כתוב שהבעלים הוא בעל החברה, ולא "רכב מהשכרה" אלא אם הוא מהשכרה רגילה. לכן, למי שחשובה ההבדלה בין "רכב מהשכרה" לבין "רכב מליסינג", חשוב שישים לב לפרט זה – וחשוב לא פחות להשוות את המספר של הרכב למספר שברישיון.