ההוצאות על רכבים רק הולכות ועולות – מיסי יבוא רכבים, מיסים על הדלק, והביטוח על הרכב שהולך ומתיישן פתאום הופך יקר יותר. מי שמחזיק רכב נושא בעלויות שכבר אינן מובנות מאליהן ביחס למשכורות הממוצעות או למשכורות המינימום בימינו. הדרך לחסוך בהוצאות היא תכנון נכון שלהן, וזה אומר אפילו שימוש נקודתי ברכב. לו רק ניתן היה לשלם עבור כל פעם של שימוש ברכב באופן נקודתי (ובכל שאר הפעמים להשתמש בתחבורה ציבורית), המחירים היו יכולים לצנוח. כל עוד לא מחזיקים רכב בבעלות, אין הוצאות מיותרות.
השימוש השוטף ברכב
הרכב זקוק לתחזוקה, ואין דברים בחינם. צעירים רבים נמנעים מרכישת רכב לעתים מחוסר ידע שנובע מהעובדה שהם לא יכולים לרכוש רכב חדש. אם לא קונים רכב באחריות ומהניילונים אלא מיד שניה (למי יש כסף להוצאה הזו דווקא כשצריכים אותו), סביר להניח שיהיו לו יותר תיקונים, בלאי והוצאות. כשמנוע אינו פועל באופן יעיל הוא "בולע" דלק ואז גם הוצאות הדלק עולות. לא כן ברכב מושכר.
הוזלה בעקבות קילומטראז'
חברות להשכרת רכב בארץ מחייבות לחתום על חוזה שיש לעמוד בקילומטראז'. מי שחורג ממנו ישלם באופן יחסי על החריגה. צריך לברר אם ישנה אפשרות לחסוך אם מחזירים את הרכב עם פחות קילומטראז'. בכל מקרה – אפשר לעשות עבודת תחקיר קצרה מראש בקשר לרכבים "זוללי דלק" או כאלו ש"זוללים" פחות.
השכרה למספר ימים
ברוב הדברים זה פועל לפי אותו עיקרון וגם פה: אם שוכרים את הרכב לזמן ארוך יותר, המחיר הופך להיות מוזל עבור אותו יום של שימוש. כלומר אם מכפילים את מספר ימי ההשכרה במחיר יום השכרה בודד – מקבלים שלם שהוא זול יותר מסכום חלקיו.