הארגונים הבינוניים והגדולים בישראל ואפילו חברות קטנות ליזמות נוהגות להעניק לעובדים רכבים צמודים על פי מודל הליסינג תפעולי. העובד יהנה מרכב צמוד, וכל מה שקשור באחזקתו של הרכב – ואפילו בתדלוקו, יהיה על חשבון המעסיק ויכול להיות כלול בתוך עסקת הליסינג התפעולי. הרכב יאפשר לעובד להיות נייד גם בשעות הקטנות של הלילה, להגיע ממקום למקום מבלי להיות תלוי בתחבורה ציבורית וגם לצאת לפגישות באופן זמין. השימוש ברכב גורר אחריו גם עלות במיסים, וכאן מתחילה לעלות בבהירות שאלת הכדאיות באחזקת אותו רכב.
בראשית דרכו, הליסינג התפעולי לא גרר מיסוי מצד העובד
מודלים של ליסינג תפעולי
בראשית דרכו, הליסינג התפעולי לא גרר מיסוי מצד העובד – הרכב היה ניתן על חשבון החברה וכל מה שקשור באחזקתו היה על כתפי המעסיק, אולם שר האוצר ורשות המיסוי הניחו את הגולל על באר ההטבות הללו, והוחלט כי מתן רכב צמוד מאת החברה נחשב להטבה לכל עניין – ויש לכך השלכה כלכלית מצד העובד.
הרכב יהיה שייך לחברת ההשכרות והליסינג, שתחכיר אותו לחברה המעסיקה את העובדים
של מי הבעלות על הרכב?
הרכב יהיה שייך לחברת ההשכרות והליסינג, שתחכיר אותו לחברה המעסיקה את העובדים. המודל שהתגבש למבנה זה של שימוש ברכב הוא מיסוי על פי השווי של הרכב. מיסוי על שווי רכב יכול להיות הוגן – כאילו אותו מעסיק העניק הטבת שכר בשווי מסוים – ובאופן ישיר יתבצע גם המיסוי על אחזקת הרכב. העלאת שווי הרכב תגרור אם כן גם את העלאת שווי המס.
דרגות שווי מס על ליסינג
ישנן דרגות מיסוי שונות, כאמור – אלו אמורות לייצג את שווי השימוש האמיתי של הרכב. יש ברפורמה הזו גם אינטרס לקידום שימוש ברכבים שהם פחות מזהמים את הסביבה – אלו יקבלו הקלה במיסוי. על כן באופן טבעי המיסוי על רכבים קטנים שנחשבים פחות מזהמים ירד.