רכב שרוכשים אותו יד שניה פותר דברים שונים: ראשית, הוא אינו מעלה את כמות הרכבים על הכבישים. זה אומר שרוכשים רכב שכבר היה על הכביש, ושמנצלים את איכותו ואת אורך ימיו עד תום. ומי יקנה רכב שהיה פעם שייך לנהג אחר או לקבוצת נהגים? זה יהיה מי שאין לו כסף ממילא לרכוש רכב חדש. הפרדוקס הוא, שמי שאין לו כסף לרכוש רכב חדש - באחריות, תקין ומאובזר, דווקא הוא זה שיאלץ אולי להוציא יותר כספים על תיקונים לרוב.
חברות ליסינג מקבלות מצבורי רכבים בסכומים נמוכים יותר – גם משום שקיבלו כמות נכבדת של מכוניות, וגם משום שמדובר בדרך כלל בדגמים הפחות מאובזרים. הבעלים של ה
רכב יהיה רשום ברישיון כבעלי הליסינג (כלומר שם פרטי), ובשרשרת המכירה, הקונה לא תמיד יודע שהרכב עדבר פעם יד של ליסינג.
רכבים שהיו בליסינג עברו טיפול תחזוקתי, כך שכל רכב שהוא מליסינג אמור לצאת במצב סביר עד טוב מאוד. ממילא ידוע, ששווי ערכו של רכב רק הולך ויורד עם השנים, אז מדוע לרכוש אותו מחברת הליסינג? הליסינג התפעולי מוציא את הרכב לטיפולים בזמן, אינו חוסך בטיפולי מוסך, מחזיק בדרך כלל את ספר הטיפולים המקורי של הרכב.
רכב משומש הוא מלכודת דבש לעתים. לא תמיד יספרו לכם על הפגיעה הקלה בשסי שלא עוברת טסט, על תיקוני הפחחות שעשו לאוטו – ובעצם החליפו לו חלקים מ – א' ועד כ'. כאשר רוכשים את הרכב מליסינג, יש לא רק אחריות חברת יצרן (אם זה בשלוש השנים הראשונות לחיי הרכב), אלא גם אחריות של חברת הליסינג. ומה כשתרצו להחליף אותו? פנו בחזרה לחברת הליסינג ועשו טרייד במחיר מחירון.